בני אדם תמיד היו במסע התפתחותי. כאשר אנו נולדים לתוך אלפי שנים של המצאות ושיפורים, קל לקחת כמובן מאליו את מה שמסביבנו - כאילו הם היו קיימים תמיד. לעתים רחוקות אנחנו חושבים על השינויים שנדרשו כדי להגיע למקום שבו אנחנו נמצאים.
קח לדוגמא את יצירת השפה וכיצד זה פתח קורס חדש בהיסטוריה האנושית. איך זה הוביל לתקשורת, שיתוף פעולה, קהילות וארגונים. משם, אנשים ארגנו קבוצה של דוקטרינות והגיעו עם סיפור סיפורים, מבשר ליצירת דת וכל כך הרבה עמודי תווך מבניים כמו חוק. אחר כך באו האמנות והשפה הכתובה, שאפשרו הקלטת סיפורים/מידע וכך לראשונה הפצת מידע סטנדרטית. ואז הגיע הדפוס, אחר כך רדיו וטלוויזיה, ואז מחשבים ואינטרנט, ואז נייד... הבנתם את הרעיון!
באופן דומה, כל כך הרבה דברים אחרים בחיינו היום יכולים להיות מתוארכים למקורות ואבני דרך ששינו את מהלך ההיסטוריה לנצח... כלים, תגליות מדעיות, אתה שם את זה. אחד שאני רוצה להתמקד במאמר הזה, שאנחנו כמעט אף פעם לא חושבים עליו, הוא מקור המסחר והמבשר למושג 'כלכלה'. כסף.
אנחנו שוכחים שבשלב מסוים מישהו היה צריך להמציא דרך להעביר ערך. המכונאי הזה היה צריך לשקף את התרומה שמישהו הביא לחברה (אוכל אולי, או כלי שהוא בנה), ולהחליף אותו בפריט אחר או שירות בעל ערך אחר. כמה חזרות של כסף היו קיימות בהתחלה, כמו מלח, קונכיות ים, ובעיקר זהב. תקן זה הוא שסיפק 'נזילות' לראשונה במסחר ובכך המושג הראשון של כלכלה. כמובן, היום אנחנו הכי מוכרים (אולי אפילו לא יודעים שום דבר מלבד) מסחר באמצעות מטבע פיאט בשליטה ממשלתית. עד כדי כך שאנחנו פשוט קוראים לזה 'כסף', כאילו צורות אחרות מחוץ למטבע פיאט לא נופלות בדלי הזה.
אבל יש דבר אחד קשור שאנשים שמים לב אליו אפילו פחות, וזה הטכנולוגיות המשמשות כדי להקל על תנועה של כסף. אחת הדוגמאות הברורות לכך היא המטבע. מטבעות כסף שימשו בתקופת האימפריה הרומית מכיוון שהיו קלים (יחסית) לאחסון ונשיאה, נדירים, קשים לשכפול וכו'.
כדי לפתוח עוד יותר הזדמנויות להצמיח את הכלכלה, הבנקים הראשונים הוכנסו ונשלטו על ידי המדינה. הם המציאו צורת חשבונאות (כניסה כפולה) כדי לעקוב אחר מי הבעלים של מה, מי חייב למי, כמה מטבעות נשארו וכמה מטבעות יש לקבל. מאוחר יותר, נוצר מה שמכונה כיום "IOU" שהוביל אז לצורות מתוחכמות יותר של הלוואות, בנקאות, מערכות פיננסיות, כספי נייר וכו'.
מהר קדימה אלפי שנים, בנקים התפתחו מאוד ואיתם גם מוצרים פיננסיים סביב מימון ותשלום. בפעם הראשונה, "צ'קים" הוכנסו כך שמישהו לא היה צריך לשאת כמויות גדולות של מזומן כל הזמן... כספומטים נוצרו כדי לגשת לכסף שיש לו בפקדון בבנק תוך כדי תנועה. לפתע, הטפסים המתקדמים הללו סיפקו מערכת נקודות מכירה, שאפשרה לכל מיני עסקים כמו מסעדות וחנויות ושירותים רפואיים לספק לפי דרישה.
לפיכך, לא רק ה'כסף' עצמו, אלא גם החדשנות סביב אופן החלפת הכסף, פתחה אפשרויות חדשות וכלכלות לפרוח.
כיום, חלק עצום מהעולם נהנה מצורות תשלום אלקטרוניות. כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב לא רק מונעים את הצורך במזומן, אלא גם מאפשרים לנו להוציא בצורה של הלוואות, מאפשרים לנו להרוויח פרסים, מאפשרים לנו לעקוב אחר ההוצאות שלנו, מאפשרים לנו לערער על חיובים על פעילויות הונאה. כשהגיעו טלוויזיות זה הוליד את קניות הבית ואת אימפריית ה-infomercial. היא גם שימשה כבסיס למערכת 'ניקוד אשראי' - דרך חדשה להעריך את אמינות האשראי והסיכון של מתן הלוואה. אני לא יודע בדיוק איך לכמת כמה מהאצת ההוצאות הצרכנית או ההתרחבות הכלכלית מיוחסת להופעת כרטיסי האשראי, אבל אני מבטיח שזה הרבה. אם למישהו יש נתונים על זה בבקשה שתפו.
Pets.com נחשב לילד הפוסטר של בועת הדוט-קום, כשהמבקרים ציינו שזה היה "מוקדם מדי" לתקופתו, כי אז האינטרנט היה מגושם מדי, לא היה מאומץ מספיק, והיה לו מוניטין של "לא בטוח". ." נכון, אבל חסרה בה נקודת מפתח אחת שהייתה היעדר חווית קופה אמינה ונוחה. פעם הייתה תקופה שבה קניית משהו באינטרנט הייתה כל כך מסורבלת שדרשה ממך להתקשר לבנק שלך ולדבר עם נציג כדי להקל על כל מיני עסקאות. חווית לקוח איומה.
יחד הגיעו Stripe ו-PayPal ששינו את המסחר האלקטרוני לחלוטין. אמזון היא העמוד הראשון של המסחר האלקטרוני, אבל לסטריפ הייתה השפעה גדולה יותר על צמיחת התעשייה, על ידי יצירת חיבור לאתרים ואפליקציות שהתחברו באופן מיידי למערכות כרטיסי אשראי ובנקאות. זוהי המצאה פשוטה אך משנה משחק, אשר מניחה את הבסיס לצמיחה נפיצה במכירות מקוונות. אפשר לטעון שאם פס היה קיים אז Pets.com היה יכול לשרוד.
כיום, כל אחד יכול להקים עסק מקוון. למעשה, כמה מהמותגים הידועים ביותר כמו Warby Parker ובונובוס התחילו את דרכם מקוריות דיגיטלית. כל 'כלכלת ההופעות' של Ubers ו-AirBnBs בעולם מסתמכת גם על מסילות התשלום הללו. והחשוב מכל, איננו יכולים לשכוח כיצד תשלומים מקוונים אפשרו גישה נוחה למודלים של מנויים שכל דור המילניום במדינה זו מכיר. מכל מיני קופסאות מנוי קמעונאיות כמו Blue Apron, FabFitFun, Birchbox, Stickfix וכו', ועד שירותי סטרימינג דיגיטליים כמו Spotify, Netflix, Youtube, מודל המנוי איפשר את העסקים הללו. ללא חידושים בתשלומים, העסקים הללו לא היו יכולים להתקיים או לצמוח.
אז מה הלאה לגבי תנועת הכסף? כיצד החידושים הללו ישנו את התנהגות הצרכנים והחלטות עסקיות?
עד כמה שהאינטרנט נהדר היום, אחת ההשגחות הגדולות ביותר הייתה היעדר שכבת תשלום ליבה. הוא נבנה כדי לבצע אופטימיזציה להעברת מידע ונתונים, אך לא כסף. זו הסיבה שהודעות אימייל היו קיימות לפני עשרות שנים ועבדו באופן מיידי, אבל התשלום המקוון לקח הרבה יותר זמן לפיתוח וזה עדיין איטי/יקר יחסית - היינו צריכים לבנות שכבות יישומים וממשקי API למערכות בנקאיות מדור קודם כדי להקל על העסקאות הללו.
לעומת זאת, כך ייראה אינטרנט עם 'פרוטוקול העברת כספים' מובנה מטבעו. ראשית, זה יאפשר גם למי שאין לו חשבונות בנק לסחור דרך האינטרנט. סוחר לא יצטרך לסמוך על מישהו שמשתמש בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית או ב-Venmo - במקום זאת הם יכולים לקבל כספים ישירות לארנק הדיגיטלי שלו. האופי חסר ההרשאה והבלתי ניתן לשינוי של שכבת תשלום זו יבטיח את קבלת הכספים, ולא יחויב בחזרה. זה יקל לאין שיעור על מישהו בניגריה לקנות מוצר משוויץ, מבלי לגעת בשום פיאט או בנקים.
אבל המקום שבו זה נהיה הרבה יותר מעניין הוא עם מיקרו-תשלומים עבור מוצרים מקוריים דיגיטליים. קח לדוגמה, כיצד אנו צורכים תוכן חי כמו טלוויזיה. אנחנו משלמים לספק כמו Comcast או Spectrum עבור אספקת התוכן, אבל התוכן עצמו משולם על ידי פרסומות. טווח הקשב וההוצאה העתידית שלך על מוצרי צריכה הם המאפשרים לבמאים ולמפיקים ליצור את יצירות האמנות הללו. זה מכניס כוח רב לא רק למפיצים הריכוזיים של התכנים הללו (רשתות טלוויזיה), אלא גם לאולפנים שיש להם את הקשרים האלה עם הרשתות. קשה מאוד לתוכן שנוצר על ידי משתמשים להגיע להמונים.
ואז הגיעו יוטיוב ו-Twitch and Vine ו-TikTok, שכולם מאפשרים לצרוך ישירות תוכן שנוצר על ידי הצופה, אבל במודל הזה פלטפורמות ההפצה עדיין תלויות בפרסומות כדי לספק את השירות שלהן. צרכנים מוותרים על הנתונים האישיים שלהם ומאפשרים למפיצים לנצל אותם ולהרוויח מהם רווחים, בעוד שיוצרי התוכן רואים רק חלק קטן מהערך. בנוסף, הצורך לצפות בפרסומות (במיוחד באמצע סרטון) זו חווית משתמש נוראית, אבל אין לנו ברירה אחרת.
מה אם, במקום זאת, הייתה לנו דרך לשלם מיקרו על תוכן, למי בעולם, בכל מקום בעולם, ישירות ליוצר, ו-99% מהערך ימומש על ידו מבלי שמפיץ ייקח קיצוץ ? זה היה כאילו YouTube היה מלכ"ר ללא עלויות. זה מה שפרויקטים אוהבים LivePeer מנסים להשיג. בנוסף לאספקת רשת שידור מבוססת עקרונות שוק שבה ספקים מרוויחים אסימונים ומשתמשים משלמים לפי שימוש, יוצרי תוכן יכולים לקבל תשלום ישירות על ידי צרכנים באמצעות אסימונים. רמה זו של מיקרו-כלכלה, כאשר עוסקים בשברירי סנט, פשוט לא ניתן לתמוך בקלות על ידי תשתית תשלום קיימת כגון כרטיסי אשראי ופייפאל.
זה לא אומר שמודעות לא יכולות להתקיים. יש כמה דגמים, כמו Vevue, שבו משתמשים יכולים לבחור לצפות במודעות ולקבל תשלום עבור תשומת הלב שלהם. בדרך זו, עסקים שצריכים לדחוף את המוצר שלהם עדיין יכולים להשתמש בערוצי פרסום תוך מתן אפשרות בחירה לצרכנים. זו בעצם גרסה דינמית ויעילה יותר של מנוי הפרימיום של YouTube לעומת צפייה עם מודעות.
מעבר לתמיכה בסוגים חדשים של עסקים, יש לכך גם השלכות רחבות יותר. מכיוון שיוצרי תוכן לא צריכים להסתמך על מפרסמים לצורך הכנסות, יש פחות תמריץ ליצור תוכן שהוא גרידא קליקבייט או מוגדל כדי לקבל את המדדים הגבוהים ביותר. תכונת טיפים יכולה להבטיח שצרכנים יוכלו לתגמל את אלה בתוכן שהם אוהבים יותר, ולתגמל ישירות את יוצר התוכן במקום לתגמל גם את המפרסמים או מפעילי הפלטפורמה.
או, קח הליום לדוגמה. הם ספקים אלחוטיים אבל עבור מכונות קטנות יותר כמו מכשירי IoT שיש להם דרישות אלחוטיות שונות לחלוטין ממכשירים כמו הטלפון הסלולרי או המחשב שלך, ולכן זקוקים לרשת אלחוטית שונה משלהם. הם משתמשים בנקודות חמות שנפרסות על ידי אנשים בכל רחבי המפה כדי לספק כיסוי זה. האנשים שרוכשים את הנקודות החמות הללו כדי להפעיל אותו ולספק כיסוי מקבלים תמריצים לעשות זאת מכיוון שהם יכולים לרכוש 'אסימוני הליום' עבור תרומתם. כדי שמכשירי IoT יוכלו לגשת ולשלוח נתונים ברחבי הרשת, הם צריכים לשלם עבורו באמצעות Helium Tokens, אותם הם צריכים לקנות מבעלי Helium Token. גודלן של עסקאות מיקרו אלה המתרחשות באמצעות ממשקי API ואלגוריתמים ותקשורת ממכונה למכונה יכולה להיות בשברירי סנט, במיליוני עסקאות בו זמנית. רמה זו של תפוקה ועסקאות מיקרו פשוט אינה אפשרית באמצעות אפשרויות תשלום נוכחיות כמו כרטיסי אשראי. וזה בהחלט לא יכול להשיג העברת ערך מיידית עמית לעמית. אף חברה לא יכלה לאפשר רמה זו של מסחר מבוזר באמצעות מסילות תשלום קיימות.
יש עוד דוגמאות מרגשות ומבטיחות שנוכל להיכנס אליהן, משיתוף אחסון קבצים (כלומר DropBox מבוזרת) כמו סטורי, או שיתוף CPU (כמו AWS מבוזר) כמו גולם ו SONM. יש אפילו את הרעיון של בלוקצ'יין מבוסס 'חשבונאות משולשת' שאני לא בקיא מספיק כדי לפרט, אבל יש לו פוטנציאל עצום לשבש את שיטות החשבונאות והביקורת כיום עם מערכת הרבה יותר מדויקת וחסינת הונאה. אלפי רעיונות אלה יצוצו, וסביר להניח שרק קומץ ישרוד. אבל אני חושב שזה הוגן לומר שאנחנו לא יכולים להתעלם מההשפעה הפוטנציאלית שתהיה לחידושים האלה על סוגי העסקים שצצים.
לדבריהם, הטכנולוגיות הטובות ביותר בעולם חולקות משותף אחד: אנשים יודעים מעט מאוד על הפעולה הפנימית, אך משתמשים בה כחלק הכרחי מחיי היומיום. תחשוב על כמה מעט האדם הממוצע יודע על TCP/IP אבל משתמש באינטרנט, או איך כרטיסי אשראי עובדים אבל עדיין מחליקים את זה כל יום.
באותו אופן, יבוא זמן שבו העברת ערך על גבי רשת/פרוטוקול מאובטח קריפטוגרפי תהיה הנורמה - שבו עסקאות מתרחשות בצורה כל כך חלקה ואוטומטית - עם שכבת U/I נחמדה מול המשתמש - שאף אחד אפילו לא יבין יש טכנולוגיה מופלאה מאחורי זה. ובעולם הזה, נראה צצים עסקים בלתי נתפסים, מודלים ייחודיים של הכנסה ושירותים שלא היו זמינים בעבר. מעל לכל, תהיה לנו שקיפות, דיוק ואחריות מוכללים מטבעם במערכת הפיננסית שלנו בשכבת הבסיס. עמודי הליבה הללו יניחו בסיס לדור הבא של עסקים שיבוא.