אמירה שבלוקצ'יין היא טכנולוגיה אוניברסלית לא תיתן מושג ממשי על קנה המידה: טכנולוגיית השרשרת כבר יושמה בהצלחה בתחומים שונים לחלוטין ונמצאת כיום בשימוש ביותר מ-40 תחומים, החל מתקשורת ואסטרטגיות פוליטיות ועד לניהול שרשרת אספקה בינלאומית ושירותי בריאות. .
אני שמח לראות את הבלוקצ'יין חודר באופן דינמי גם לאוקראינה. למשל, בשנה שעברה הפכה ארצנו לבית לעסקת הנדל"ן הראשונה המבוססת על טכנולוגיית הרשת. מייקל ארינגטון, מייסד העיתון הידוע TechCrunch המתמקד בהיי-טק וסטארטאפים, רכש דירה בקייב באמצעות Ethereum, המטבע הקריפטו הפופולרי השני, כשיטת התשלום. ברגע שהועלתה התמצית מהמרשם המפרטת את הבעלים החדש בפלטפורמת הבלוקצ'יין Propy, המוכר קיבל כספי קריפטו - שווה ערך ל-60,000 דולר.
ביוני 2020 רשמה Verkhovna Rada הצעת חוק שכותרתה "על נכסים וירטואליים". והמשרד לטרנספורמציה דיגיטלית שהוקם לדיגיטליזציה של המדינה כבר פיתח מפת דרכים לנכסים דיגיטליים. לדעתי, הכרה של אוקראינה בעסקאות בלוקצ'יין פירושה להראות לעולם את שאיפות הפינטק שלה. יתר על כן, זהו אמצעי יעיל לגיוס השקעות זרות: בעלי מטבעות קריפטוגרפיים מחפשים דרכים להמיר אותו למשאבים מוחשיים.
הטכנולוגיה שהיא שרשרת של "בלוקים" המקושרים לעסקה בתוך ספר חשבונות מבוזר מיוחד הופכת את הרעיון המקובל של אבטחת תהליכים ושקיפות.
המגזר התאגידי, הציבורי והפרטי הם משתמשי דגל בבלוקצ'יין, לצד מטבעות קריפטוגרפיים ופיננסים דיגיטליים. זה די הגיוני מנקודת המבט שלי: כשנכנסו לעידן הדיגיטליזציה וטיסות החלל המסחריות, אי אפשר היה לשמור על האופנה הישנה של להעלות הכל על הנייר ולשמור טונות של ארכיונים פיזיים. לא הייתי קורא לבלוקצ'יין ידידותי לסביבה, כי למשל עסקת כרטיס אשראי של מאסטרקארד דורשת רק 0.0006 קילוואט אנרגיה בעוד עסקת ביטקוין בודדת צורכת 980 קילוואט. כמות אנרגיה זו מספיקה להפעלת בית קנדי ממוצע לתקופה של שלושה שבועות. למרות זאת, ההשקעות בטכנולוגיה צפויות להגיע ל-25 מיליארד דולר עד 2025 על פי PricewaterhouseCoopers.
ככלל, חברות היי-טק מובילות בחידושים. ענקיות חוצות לאומיות מספקות ביעילות את צרכי החשבונאות והביקורת הפנימיים שלהן, כמו גם לתהליכי אופטימיזציה של IT ומידע באמצעות בלוקצ'יין. לפי הסטטיסטיקה של גרטנר, 14% מהפרויקטים הארגוניים עברו לשלב המסחור ב-2020, לעומת 5% בלבד ב-2019.
בתחילת 2021 חשף פורבס את 50 הענקיות המובילות בעולם עם הכנסה או שווי של יותר ממיליארד דולר בשנה, אשר מיישמות בלוקצ'יין ארגוני. הרשימה כללה את Ant Group, חברת טכנולוגיה סינית, דיימלר, קונצרן הרכב, ותאגידי בואינג, יבמ ומיקרוסופט. אורקל, PayPal, Samsung, Saudi Aramco, Visa ו-Walmart היו בין החברות שהטמיעו באופן פעיל את ה"רשתות". גם הבנק התעשייתי והמסחרי של סין, אחד הבנקים הגדולים בסין, ו-Chicago Mercantile Exchange שהשיקו חוזים עתידיים על Ethereum הגיעו לרשימה.
לפי International Data Corp, הוצאות הבלוקצ'יין המצרפיות של תאגידים וממשלות ב-2019 הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר - עלייה של 89% לעומת השנה הקודמת, והן צפויות להגיע ל-12.4 מיליארד דולר ב-2022.
יש גם מקרים מרשימים בתעשיית המזון. הרשת הבינלאומית Walmart ונסטלה איחדו כוחות עם חברות נוספות כדי לשלב את IBM Food Trust העוסקת בפיתוחים בתחום שרשראות אספקה משולבות. פרקטיקות אלו מאפשרות מעקב ממוקד איכות של תנועות המוצר בכל השלבים, מחומרי גלם ועד סחורה מוגמרת.
גם טכנולוגיות צבאיות מבוססות בלוקצ'יין צוברות קצב. לדוגמה, רוסיה מפתחת מעבדת הגנה שנועדה להתחקות ולמנוע איומי סייבר באמצעות טכנולוגיות בלוקצ'יין. יצרנית הצמיגים הידועה בעולם Goodyear הודיעה בשנת 2020 על השקת מערכת בלוקצ'יין התומכת באספקת רכיבים לצבא. קשה להפריז בפוטנציאל של "רשתות" במגזר הצבאי - התעשייה הביטחונית יכולה בקלות להפוך לחלוצה בתחום ולשרת את טובת החברה.
אזור אסיה פסיפיק, צופה פני עתיד כמו תמיד, הוא המיישם המהיר ביותר של טכנולוגיית השרשרת בעולם. ואיך בדיוק זה משיג את זה? על ידי הטמעת פתרונות במגזר הציבורי שבו הטכנולוגיה נועדה לפשט תהליכים מסובכים ולאחד פתרונות היי-טק המשלבים עיצוב אתרים, אחסון בענן ו-API קנייני. קח לדוגמא את סין: 140 שירותים ממשלתיים כבר מסופקים על בסיס בלוקצ'יין.
חברת הייעוץ PwC צופה שסין תרכוש מעמד של מדינת בלוקצ'יין, ונכון לעכשיו התחזית מתקיימת: המדינה מתהדרת במספר הרב ביותר של פרויקטי בלוקצ'יין בעולם.
ההתייחסות של האיחוד האירופי לבלוקצ'יין עדיין די זהירה, מה שמוצג על ידי יצירת יוזמות השולטות בטכנולוגיה בתוך האיחוד. עם זאת, מדינות כמו מלטה, שוויץ, אסטוניה ובריטניה נטויות לבלוקצ'יין ותומכות ביישום הגלובלי שלו במספר דרכים.
אני מאמין שמעקב אחר שרשרת האספקה של הסחורות והשירותים יחד עם טכנולוגיות מידע והעברת נתונים הם אזורי הטמעת הבלוקצ'יין המוצלחים ביותר בארה"ב מלבד מגזר הפינטק. בתקופה שלאחר המגפה לאזורים אלו יש את הפוטנציאל הכלכלי החזק ביותר, המוערך על ידי מומחי PwC ב-962 מיליארד דולר.
בהתחשב במגיפה, עלי לציין את החשיבות של טכנולוגיית השרשרת עבור מגזר הבריאות, שם היא מאפשרת מעקב אחר שלבי החיסונים ברחבי העולם. רשת הפצת חיסונים המבוססת על IBM Blockchain מספקת ליצרנים כלים לניטור יזום של תופעות לוואי ולשפר את היעילות של ניהול החזרת חיסונים. בתי מרקחת יכולים לייעל את בקרת המלאי, ואנשים לומדים לסמוך על חיסונים ולחדש את החיים החברתיים בביטחון. תרחיש של win-win: פתרון אחד מיושם, רווחים מובטחים לכל המעורבים בתהליך.
משפשפים את ידיהם, מומחים רבים מצפים לבחירות 2021 ו-2025 ברוסיה שאמורות להשתמש בבלוקצ'יין. טכנולוגיית השרשרת תטפל בנושאים של שלמות המידע במהלך ההצבעה, שקיפות ביצוע קוד תוכנה ואי משתנה ואבטחת מידע אישי, ותאפשר סקירה של עסקאות ומעקב אחר התקדמות ההצבעה.
בעוד שהנושא של רוסיה, ספינת הדגל של התקדמות חבר העמים, יש לציין כי הבלוקצ'יין חדר, בנוסף לתעשייה הביטחונית ולמגזר הציבורי, לשירותים כמו מכס ומיסים. אני משוכנע שהאמון של המדינה בטכנולוגיה היה גורם מפתח, וכתוצאה מכך לרשויות ציבוריות ולחברות בבעלות ממשלתית יש מושג הרבה יותר טוב מדוע הן זקוקות לטכנולוגיה הזו.
אחרית דבר
טכנולוגיות דיגיטליות הפכו לכל כך נוחות ובטוחות שניתן להגדיל אותן לכל תחומי החיים, החל מתעשיית הביטחון ועד תעשיות המזון. כאשר רואים את האו"ם שוקל במלוא הרצינות את יישום הבלוקצ'יין בהקשר של שינויי אקלים ותוכניות הומניטריות, ניכרת רמת חדירת הטכנולוגיה.
על פי הערכות הפורום הכלכלי העולמי, 10% מהתמ"ג העולמי יאוחסן בעזרת בלוקצ'יין עד שנת 2027. את ההשפעה הגדולה ביותר יחוו המגזר הציבורי, שירותי הבריאות, החינוך ותקשורת ההמונים אשר הודות ל"שקיפות הטכנולוגיה של הטכנולוגיה ” יקבלו את ההזדמנות לגאול את שמם הטוב ולהילחם בדיסאינפורמציה. באשר לשקול הכסף, מומחים צופים כי הכלכלה העולמית תצמח ב-1.76 טריליון דולר עד 2030 באמצעות יישום טכנולוגיית הבלוקצ'יין. הדבר מאושש גם על ידי דעתם של מנהלי חברות חוצה לאומיות: לפי דלויט, 59% מהנשאלים תופסים את הבלוקצ'יין כטכנולוגיה מהפכנית שיכולה לשפר את התהליכים העסקיים בכל מגזר.
הצלחתן של טכנולוגיות הבלוקצ'יין תהיה תלויה בהחלט במסגרת רגולטורית נוחה ובאקוסיסטם העסקי של כל מדינה שמוכנה להשתמש בהזדמנויות חדשות שמציעה הטכנולוגיה, וגם במבנה התעשייה המתאים. העיכוב ביישום טכנולוגיית השרשרת נקבע במידה רבה מראש על ידי חקיקה של מדינות ספציפיות ומוזרויות פנימיות, כמו במקרה של אוקראינה שעדיין לא מוכנה להיפרד מהגישה המפוקפקת לניהול.
אני משוכנע שפוטנציאל אופטימיזציית התהליך החזק הגלום בבלוקצ'יין דומה לזה של טכנולוגיות הענן שנחשפו לפני 10 שנים.
