העצמת חברות קטנות ובינוניות למנף IP לחדשנות

יוני 2021

פרנק טייצה, ראש מעבדת ניהול IP (IIPM), המחלקה להנדסה, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

ארגונים קטנים ובינוניים (SME) מהווים חלק גדול מהכלכלות, בין אם במדינות מפותחות ובין אם במדינות פחות מפותחות. הם תורמים באופן מהותי לתוצר ומהווים מקור קריטי לחדשנות בכל המגזרים, השווקים וההיבטים של החיים. במגיפת COVID-19 הנוכחית, חברות קטנות ובינוניות תרמו לפיתוח מוצרים קריטיים למשבר. דוגמאות לכך כוללות את SME BioNtech שבסיסה בגרמניה בתחום החיסונים ואת BenevolentAI בזיהוי טיפול ב-COVID-19 שהבטיח לאחרונה את אישור מינהל המזון והתרופות (FDA). חברות קטנות ובינוניות עומדות גם מאחורי רבים מכלי התקשורת הדיגיטליים שאנו משתמשים בהם כיום על בסיס יומי.

קניין רוחני (IP) בצורותיו השונות, החל מפטנטים וסימני מסחר ועד לזכויות עיצוב וזכויות יוצרים, היא בעלת חשיבות רבה לחברות קטנות ובינוניות. מספר מחקרים מראים שחברות בכלל, וחברות קטנות ובינוניות בפרט, מתפקדות טוב יותר כשהן שמות לב ל-IP שלהן. ניתן לטעון, IP עושה את כל ההבדל, בפרט, להון של צבאים (עסקים קטנים ובינוניים שאפתניים בעלי צמיחה גבוהה); סטארט-אפים כשהם צעירים יותר; וחברות גדולות, כשהן מצליחות. הבה ניקח כמה דוגמאות כדי להמחיש כיצד IP עשה את ההבדל.

מחקרים מראים שחברות בכלל, וחברות קטנות ובינוניות בפרט, מתפקדות טוב יותר כשהן שמות לב ל-IP שלהן.

SwiftKey

SwiftKey הוא בינה מלאכותית חברה (AI) שנוסדה בשנת 2008 על ידי בוגרים מאוניברסיטת קיימברידג'. ב-2016, ה-SME אז נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת 250 מיליון דולר. כמובן שיש הרבה סיבות להערכת השווי העצומה הזו, אבל קשה לי לדמיין שהמייסדים היו מגיעים לאקזיט כזה אם לא היו שמים לב ל-IP. מעניין לציין שב-2013, SwiftKey שכרה את גארת' ג'ונס, מנהל IP מנוסה שהביא ניסיון משתי חברות מתמצאות ב-IP, Vodafone ו-IBM. היו שאולי היו מפקפקים בהחלטה של ​​SwiftKey להעסיק איש IP במחיר גבוה בזמנו, אבל הייתי טוען שזו הייתה החלטה חכמה באמת; ההשקעה בהחלט השתלמה. מר ג'ונס נשכר לטפל ב-IP של SwiftKey כדי שיוכל לעמוד בתהליכי בדיקת הנאותות שחברות רב לאומיות מנהלות כדי לבחון יעדי רכישה. כששמעתי על המקרה הזה, זה הזכיר לי ביקור ביחידת הסיכון של קבוצת וולוו בשוודיה בימי הסטודנטים שלי. במהלך הביקור, אמר לי ראש יחידת המיזמים באותו זמן שהם איבדו במהירות עניין ברכישת SME אם היא לא תוכל להוכיח שהיא הבטיחה את ה-IP שלה בשווקים רלוונטיים בעולם. אז, למרות שקשה להוכיח, הניחוש שלי הוא שלמרות ש-SwiftKey אולי הצליחה למכור את החברה שלה למיקרוסופט או רב לאומית אחרת בלי ה-IP שלה בסדר, היא בהחלט הייתה עושה זאת במחיר נמוך בהרבה. הניחוש שלי הוא שהם היו מסוגלים למכור אותו בסביבות 50 מיליון דולר. זה פי חמישה פחות ממה שמיקרוסופט שילמה כדי לרכוש אותו.

ערכת תזונה

אפשר לומר שזה מקרה בודד ממגזר הבינה המלאכותית ה"אופנתי", אז הרשו לי לתת לכם דוגמה נוספת כיצד חברות קטנות ובינוניות יכולות לעשות שימוש טוב ב-IP. עבור פורום בלמונט שלנו במימון קניין רוחני להאצת מעברים ברי קיימא פרויקט המחקר (IPACST), ראיינו לאחרונה את מנכ"ל Nutriset, חברה צרפתית הפועלת במגזר ההומניטרי. החברה המרתקת, מונעת המשימה, שואפת לספק תזונה לכל, במיוחד לילדים פגיעים ולנשים הרות במדינות פחות מפותחות, בעיקר באפריקה. נראה ברור כי Nutriset הבינה את כוחה של IP והשתמשה בה בהצלחה במספר דרכים שונות. Nutriset לא רצתה לייצר מוצר הומניטרי במפעל ייצור יעיל ואוטומטי ביותר באירופה ולשלוח אותו למדינות פחות מפותחות. במקום זאת, החברה פיתחה מודל עסקי שמטרתו ליצור השפעה בת קיימא ולאפשר יצירת מקומות עבודה מקומיים ופיתוח מיומנויות. כדי שזה יעבוד, Nutriset השתמשה בפטנטים כדי להגן על זכיינים מקומיים במדינות הדרום מפני מתחרים מהצפון העולמי. האחרון יכול היה לייצר מוצרי העתקה בקנה מידה במחיר נמוך מאלה שהזכיינים של Nutriset יכלו להשיג. זה היה מערער את המשימה של Nutriset ליצור השפעה בת קיימא במדינות מתפתחות על ידי הקמת יכולות ייצור מקומיות. למעשה, כיום יש ל-Nutriset כ-20 מתחרים, מתוכם רק שניים מהצפון העולמי. Nutriset השתמשה בפטנטים שלה כדי להבטיח זמן אספקה ​​מספיק כדי להקים מודל זיכיון שדרכו היא חולקת IP מוגן פטנט וידע משלים, כגון ידע בתהליך ורישיונות לשימוש בסימן המסחרי שלה. באמצעות מודל זה, הוקמו מפעלי ייצור מקומיים במערב אפריקה, שיצרו כ-400 מקומות עבודה קבועים. בשנת 2020 לבדה, המוצרים של Nutriset הועילו לכמיליון ילדים, והיו להם השפעה עקיפה חיובית על התעשיות המקומיות.

ניתן להשתמש ב-IP הן להצלחה כלכלית והן להשפעה חברתית חיובית.

אתגרים הקשורים ל-IP איתם מתמודדים חברות קטנות ובינוניות רבות

דוגמאות אלו מוכיחות שניתן להשתמש ב-IP הן להצלחה כלכלית והן להשפעה חברתית חיובית. עם זאת, חברות קטנות ובינוניות רבות מתמודדות עם אתגרים הקשורים ל-IP. ראשית, אנו שומעים שמנהלי עסקים קטנים ובינוניים תופסים שהפטנטים הם יקרים. זה נכון, הם עולים כסף, אבל צריך לשים את העלות הזו בפרספקטיבה. ראשית, חשוב לזכור שבימינו, נכסים בלתי מוחשיים מהווים בדרך כלל לפחות 70 אחוז מנכסי הליבה של החברה. שנית, הנתונים הסטטיסטיים מראים שמשפחת פטנטים ממוצעת, המכסה עד 10 מחוזות ומתוחזקת למשך 10 שנים בלבד (מתוך מקסימום של 20) צוברת עלויות כוללות של כ-50,000 ליש"ט (כ-70,000 דולר ארה"ב). בהתחשב בגורמים הללו, אם פטנט מסוים מגן על נכסי הליבה של החברה, האם לא כדאי להוציא סכום שווה ערך לשכר שנתי בכיר של מהנדס מחקר ופיתוח כדי לתבוע בעלות על ההמצאה שלך, שעלותה מתפרסת על פני מספר שנים? מלבד עלויות, חברות קטנות ובינוניות יוצרות ובעלות על נכסי IP הניתנים לפטנט, כמו גם נכסים שונים המוגנים בזכויות יוצרים בצורה של קוד תוכנה, תוכן דפי אינטרנט וחומרים עסקיים אחרים, כגון מדריכים וחוברות, ידע סודי, אלגוריתמים ונתונים, ובמאוד מקרים רבים, סימנים מסחריים. גם כיום, לאחר שנכנסו לכלכלת הידע במשך שנים רבות, חברות קטנות ובינוניות לרוב חסרות הבנה כללית של זכויות ה-IP וכיצד ניתן להשתמש בהן.

למרות שיצירת IP והיכולת לתבוע בעלות הם חשובים, יש לזכור שהענקת זכויות IP אינה קובעת מראש כיצד יש להשתמש בנכסים שהם מגנים עליהם. זה תלוי בבעלים. זכויות IP מאפשרות לבעליהן לקבל החלטות לגבי אופן השימוש בהן ועל ידי מי. האנקדוטה הבאה היא המחשה. תאר לעצמך שאתה בעל בית ללא דלת כניסה. יהיה לך קשה למנוע מזרים להיכנס ולעזור לעצמם למקרר שלך, ליהנות מסרטים על הספה שלך או לנמנם במיטה שלך, לא? זכויות IP מציבות את דלת הכניסה לבית שלך. הם מאפשרים לך לקבל החלטות לגבי מי אתה אוהב להיות בסביבה. אם תרצו, תוכלו לסגור את הדלת ולא לתת לאף אחד להיכנס. לחלופין, תוכלו להפעיל מדיניות בית פתוח המזמינה חברים ובני משפחה לבקר. אולי אפילו תחליט לרשום את הנכס שלך ב-Airbnb ולהרוויח ממנו קצת כסף. ללא דלת כניסה, הפעלת האפשרויות הללו תהיה קשה.

יתרה מכך, בעוד שחברות קטנות ובינוניות יכולות למצוא מידע רב על IP באינטרנט, למרבה הצער, ישנם כלים יעילים מעטים זמינים המסייעים למנהלים לחקור את האפשרויות האסטרטגיות להשגת יעדים עסקיים מסוימים. יחד עם זאת, בעוד שיש הרבה עורכי פטנטים מוכשרים בחוץ, חברות קטנות ובינוניות מתקשות לעתים קרובות לקבל ייעוץ עצמאי באמת, לפחות בלי צורך בהתחייבות למשאבים כספיים משמעותיים. כחלק מהמחקר שלנו במעבדה לחדשנות וניהול IP) במחלקה להנדסה באוניברסיטה, יצאנו לפתח ערכות כלים עם חסמי גישה נמוכים עבור חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים. דוגמה אחת היא כלי מיפוי הדרכים של IP שפותח במשותף עם יותר מ-20 חברות, רובן חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים. זה נועד לעזור למנהלים קטנים ובינוניים לנהל שיחות מובנות על השימוש הטוב ביותר ב-IP של החברה שלהם. גישת מיפוי הדרכים IP מתנהלת במתכונת של סדנאות, תוך שימוש בתבניות ויזואליות המנחות את המשתתפים בתהליך בן ארבעה שלבים.

ניהול IP בהקשר של חדשנות פתוחה

ניהול ה-IP בפרויקטים של חדשנות פתוחה מעלה קבוצה נוספת של אתגרים חשובים הקשורים ל-IP עבור חברות קטנות ובינוניות. יותר ויותר חברות עוסקות בשיתופי פעולה, לרבות עם חברות רב לאומיות גדולות ואוניברסיטאות כדי לפתח במשותף מוצרים, שירותים ופתרונות חדשניים. למעשה, כאשר ממשלות, כולל הנציבות האירופית, מאמצות חדשנות פתוחה, חברות קטנות ובינוניות עלולות למצוא את עצמן מעורבות בפרויקטים של חדשנות פתוחה דו-צדדית או רב-צדדית, כגון Horizon במימון EIT קונסורציונים. בעוד שפיתוח ה-IP והשימוש בו עדיין מאתגר עבור חברות קטנות ובינוניות, פרויקטי חדשנות פתוחים כאלה מגיעים עם בעיות ספציפיות הקשורות ל-IP. לדוגמה, כאשר עוסקים בפרויקטים של חדשנות פתוחה, חברות קטנות ובינוניות צריכות לנהל משא ומתן על הסכמי שיתוף פעולה עם השותפים שלהם, שעשויים להיות רב לאומי גדול עם צוות גדול של עורכי דין. כאשר מעורבים בשיתופי פעולה כאלה, חברות קטנות ובינוניות חייבות לערוך הערכות סיכוני IP, לקבוע ולפרט את ה-IP הרקע שלהן ולנהל משא ומתן על מי יהיה הבעלים של כל IP חזיתי, שהשותפים מתכוונים לפתח יחד.

לחברות קטנות ובינוניות אין תמיכה מותאמת בטיפול באתגרים מסוימים הקשורים ל-IP בעת עיסוק בחדשנות פתוחה.

בהמשך שלנו פרויקט POINT עבור הנציבות האירופית הצוות שלי מראיין חברות קטנות ובינוניות ברחבי אירופה כדי לבנות מבט על האתגרים שעומדים בפני חברות קטנות ובינוניות בעת חידוש בשותפויות שיתופיות. פרויקט זה נועד לזהות התערבויות של שיטות עבודה מומלצות ולהציע המלצות כיצד הנציבות האירופית עשויה לעזור לטפל בהן. התוצאות הראשוניות שלנו מראות שלחברות קטנות ובינוניות אין תמיכה מותאמת בטיפול באתגרים ספציפיים הקשורים ל-IP בעת עיסוק בחדשנות פתוחה. להציע יותר תמיכה מהבחינה הזו נראית כמו השקעה טובה יותר בסיוע להרחיב את הדור הבא של חברות קטנות ובינוניות מצליחות מאשר להגדיר תבניות רישוי מקוונות עבור או מדריכים לפיתוח חוזים.

מקור: https://www.wipo.int/wipo_magazine/en/2021/02/article_0003.html