כמה רחוק יכולות להגיע הרפורמות בטכנולוגיות ההגנה של סין?

"נשפר את המערכת והפריסה של מדע, טכנולוגיה ותעשיות הקשורות להגנה לאומית ונגביר את בניית היכולת באזורים אלה", המנהיג הסיני שי ג'ינפינג הדגיש בדו"ח שלו לקונגרס הלאומי ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ב-16 באוקטובר. זמן קצר לאחר מכן, ב-25 באוקטובר, התקיים המינהל הממלכתי למדע, טכנולוגיה ותעשייה להגנה לאומית (SASTIND) ועידת קאדרים, שבו המנהל שלה, ג'אנג קג'יאן, חזר על דבריו של שי בנוגע לטכנולוגיית ההגנה הסינית ודרש מפקודיו למלא את הוראותיו החיוניות של שי. ברור שרפורמת הטכנולוגיה הביטחונית נותרה בראש סדר העדיפויות של המק"ס, וסין תמשיך לדחוף זאת קדימה כדי להפוך את ה-PLA ל"צבא ברמה עולמית".

עם זאת, סין כבר דחפה לרפורמה בליבת התעשייה הביטחונית של סין - מכוני המדע והטכנולוגיה הביטחונית שלה (军工科研院所) - לתוצאות מוגבלות מאוד. כל עוד הגורמים לקיפאון זה נמשכים, המאמצים לרפורמה במגזר הטכנולוגיה הביטחונית של סין לא צפויים להצליח בעתיד הקרוב.

טבע מכוני ה-S&T ההגנה של סין

למרות שמערכת המו"פ הטכנולוגית של סין כוללת יחידות מחקר ממשלתיות, אוניברסיטאות ומחלקות מחקר ארגוניות, מכוני מדע וטכנולוגיה ביטחוניים (S&T) הם המקור המכריע ביותר לטכנולוגיה הביטחונית של סין. מכונים אלה, המחזיקים בטכנולוגיות הליבה הביטחוניות ומעסיקים מדענים קשורים, הם מרכיב המחקר של חברות ההגנה הגדולות בסין בנושא נשק וציוד. הם הכוח העיקרי לפיתוח הטכנולוגיה הביטחונית של סין, ולא חברות האם או אוניברסיטאות שלהם.

לדוגמה, מכון הבקרה האוטומטית של בייג'ינג אוויר וחלל של תאגיד המדע והטכנולוגיה האווירית של סין, שנוסדה בשנת 1958, אחראית למחקר על מערכות בקרת הטילים של סין במשך עשרות שנים, ומשתתפת במחקר ופיתוח של התוכנית הבולטת "שתי פצצות, לוויין אחד" וסוגים רבים של טילי דונגפנג. בדוגמה אחרת, מכון 701 של תאגיד לבניית ספינות מדינת סין הייתה אחראית על עיצוב ספינות מלחמה מאז הקמתה ב-1961, ולקחה חלק בבניית נושאת המטוסים הראשונה של סין, ליאונינג. ללא ספק, מכוני מדעי וטכנולוגיה ביטחוניים הם הליבה של היכולת הצבאית של סין.

נהנה מהמאמר הזה? לחץ כאן כדי להירשם לקבלת גישה מלאה. רק 5 דולר לחודש.

עם זאת, למרות שהמכונים הללו חיוניים עבור סין, בעיות קיימות במשך זמן רב. בייג'ין חייבת לפתור את הבעיות הללו באמצעות שיפוץ מערכת אמיתי להגביר את יכולת המחקר הטכנולוגית הביטחונית שלה.

מכוני המחקר הביטחוניים: בעיות ומאמצי רפורמה קשורים

בדומה לחברות האם שלהם, מכוני ה-S&T הביטחוניים של סין סבלו מחוסר יעילות והיעדר תמריצים לחדשנות. בהתבסס על השיטה הסוציאליסטית, הם סומנו "מוסדות ציבוריים (事业单位)", כלומר הרכוש, הכספים והכוח אדם שלהם נשלטים על ידי ממשלת סין. בפרט, המימון והשכר של המכונים מופקדים על ידי הממשלה, וכן לא ניתן למכור את תוצאות המחקר שלהם באופן מסחרי ללא אישור רשמי. המשמעות היא שגם למכון וגם לחוקרים בודדים חסרה הגמישות הדרושה לחדשנות.

כמוסדות ציבוריים, מכוני S&T ביטחוניים מושפעים מתהליכים בירוקרטיים מסובכים ורווחיות נמוכה, הגורמים לחוסר יעילות והיעדר מוטיבציה לחדשנות. מאז החל עידן הרפורמה הכלכלית בשנות ה-1980, יחידות ייצור רבות של חברות ביטחוניות, האחראיות על מוצרים אזרחיים, נסחרו בבורסה, אך מכוני S&T ביטחוניים בעלי טכנולוגיות רגישות נותרו מוסדות ציבוריים.

שי החל את הרפורמה במכוני טכנולוגיה וטכנולוגיה בתחום הביטחון לפני חמש שנים, במטרה להפוך אותם ממוסדות ציבוריים למפעלים. בשנת 2017, SASTIND הנפיק את "חוות דעת יישום על הפיכת מכוני מדעי וטכנולוגיה ביטחוניים לארגונים", מכריז על גל הרפורמה הראשון שמשפיע על 41 מכונים. בשנת 2018, שמונה מחלקות מדינה ומפלגה הוציאו במשותף את "תשובה על תוכנית היישום לטרנספורמציה של המכון לאוטומציה של קבוצת תעשיות דרום סין," המייצג את תחילתה הרשמית של הרפורמה. כמה אנליסטים בתעשייה הסינית הכריזו על כך רפורמה זו תתבצע במהירות.

מטרת הרפורמה הייתה לתת למכוני S&D ביטחוניים אלו להיות אחראים לרווחים או להפסדים שלהם, להגביר את היעילות והמוטיבציה לחדשנות וכן להקל על הנטל הכספי של הממשלה. הרפורמה כללה ארבעה היבטים: נכסים, חשבונאות, מימון והטבות לעובדים.

ראשית, נכסי המכונים שייכים למשרד האוצר, ולא למכונים או לחברות האם שלהם. מלבד חלק מהנכסים שיועברו למוסדות המאוחדים, במסגרת מאמץ הרפורמה תפרק הממשלה ותעביר את הנכסים ליחידות ממשלתיות אחרות, או תמכור אותם ותחזיר את הרווח לקופת המדינה.

שנית, למוסד ציבורי יש כללי חשבונאות שונים בהשוואה למפעלים. ככלל, הכללים למפעלים מחמירים הרבה יותר מאשר למוסדות ציבוריים, כלומר, המוסדות המאוגדים יצטרכו להיות דיסקרטיים יותר בניהול פיננסי מאשר בפעמים הקודמות. מצד שני, תהיה להם גם גמישות רבה יותר בחשבונאות בשל שליטה רבה יותר על שאר הנכסים שלהם.

שלישית, המימון של מוסדות ציבור מגיע כולו מהממשלה, בעוד שהמכונים המאוגדים צריכים לגייס כספים בעצמם באמצעות מכירת מוצרים, רישום מניות ו/או מימון אג"ח. הם גם יצטרכו לשלם מסים על הרווחים שלהם.

רביעית, השכר והפנסיה של מוסד ציבורי משולמים במלואם על ידי הממשלה. לאחר הרפורמה, המכונים החדשים שהתאגדו יהיו אחראים על שכר העובדים והרווחה שלהם, בעוד שהצוות יפקיד גם חלק מתשלומי הפנסיה. עם זאת, חוקרים יוכלו לקבל רווחים נוספים באמצעות הפצת מניות ומסחור טכנולוגיה.

נהנה מהמאמר הזה? לחץ כאן כדי להירשם לקבלת גישה מלאה. רק 5 דולר לחודש.

שינויים אלה יפחיתו באופן כללי את השליטה והעומס הממשלתי תוך הגברת החופש והגמישות של המוסדות המאוגדים, דבר שיסייע לחדשנות הטכנולוגית הביטחונית של סין.

אף על פי כן, הרפורמה עדיין לא התקדמה באופן ניכר עד כה. לאחר שהכריזה על הרשימה הראשונה של 41 מכונים שיעברו שינוי ב-2017, ממשלת סין לא הכריזה על רפורמות לגבי 40 המכונים הנותרים. ה נתקע תהליך הרפורמה במכונים ברשימה הראשונה דווח ב-2019. ב-3 באוגוסט השנה, ידיעה שפורסמה באתר הוועדה לפיקוח וניהול נכסים בבעלות המדינה של מועצת המדינה (SASAC) הראתה כי רק המכון לאוטומציה של קבוצת תעשיות דרום סין השלים את הרפורמה, מה שמצביע על כך שהפרויקט הקריטי הזה של רפורמת הטכנולוגיה הביטחונית של סין שנתמך על ידי שי עדיין לא צלח לאחר מאמץ של חמש שנים.

השלכות מדיניות

הסדרי כוח האדם בקונגרס המפלגה ה-20 מצביעים על כך ששי אמור להיות מסוגל להכתיב את כיוון המדיניות של סין. מכאן משתמע שאף כוח פוליטי לא יכול היה להתנגד לרפורמת הטכנולוגיה הביטחונית. המשמעות היא ששני גורמים עשויים להיות הגורם למאמצי הרפורמה העצורים.

ראשית, ההאטה הכלכלית של סין יוביל לירידה במוטיבציה לרפורמה. הרפורמה חזתה לאפשר למוסדות המאוגדים לקבל השקעות בשוק ורווחים הקשורים לטכנולוגיה, תוך הפסקת תלותם במימון ממשלתי. עם זאת, ההאטה הכלכלית של סין כל כך ברורה שמכונים אלה עלולים לדאוג שלא יוכלו למשוך מספיק השקעות ורווחים מהשוק, מה שעלול להוביל למחדל, אפילו לפשיטת רגל. מכאן שמצב זה יפגע בהתלהבותם מהרפורמה ויוביל לחוסר רצונם להתאגד, דבר שישפיע בעקיפין על התקדמות הרפורמה של מכוני המדע הביטחוניים.

חשוב יותר, שיפור ההנהגה של המק"ס על כל דבר של שי עלולה לפגוע באווירה של חדשנות. שי ניהל כמעט כל מדיניות עם הנחיות מפלגות ומנהליות תכופות. יתרה מזאת, הוא ארגן קמפיינים נגד שחיתות והגבלים עסקיים כדי לוודא שהמדיניות שלו תבוצע. לדוגמה, עליבאבא - חברה פרטית שהפכה למופת לחדשנות מכיוון שהייתה לה פחות תמיכה והכוונה ממשלתית מאשר מפעלים ממשלתיים גדולים, אך עדיין הפכה לחברת טכנולוגיה מובילה - הוכתרה בתוקף על ידי ממשלת סין על רקע הגבלים עסקיים. אם כי ייתכן שממשלת סין מטרות מדיניות מסוימות לזכור, התוצאה הסופית היא שכל חדשנות חייבת ללכת בעקבות המק"ס, וכל פרויקט שלא יעמוד בקנה אחד עם ציפיות הממשלה יוכל. הדבר מזיק מאוד לרפורמה של מכוני המדע והטכנולוגיה הביטחוניים.

מכיוון שהרפורמה במכוני המדע הביטחוני כרוכה בסוגיות שונות, בעיות רבות מצריכות תיאום בין מחלקות, והשלכותיהן עשויות להיות עמוקות. לדוגמה, הרפורמה של המכון לאוטומציה של קבוצת תעשיות דרום בסין - המכון היחיד שהשלים את התהליך בהצלחה עד כה - דרשה אישור של שמונה מחלקות מפלגה וממשלה. כדי להימנע מעונשים, ייתכן שהמכונים ופקידים קשורים לא ינקטו יוזמה לפתור את המבוי הסתום בעצמם לפני ששי ייכנס וייתן הנחיות מדיניות נוספות, מה שיגרום לרפורמה לקפאון.

בשל הסיכויים הקודרים לרפורמה הנובעת מההאטה הכלכלית של סין ושלטונו הממושך של שי, הגורמים המעכבים את מאמצי הרפורמה יימשכו, כלומר, השינוי של מכוני ה-S&T הביטחוניים לא יצליח בקרוב.

אין ספק שסין ממשיכה להשקיע משאבים רבים בטכנולוגיה ביטחונית ותשפר את הנשק והציוד שלה, אבל הסיכויים לפיתוח הטכנולוגיה הביטחונית של סין אינם מבטיחים. למרות שהטילים, מטוסי הקרב וה-AI של סין התקדמו משמעותית לאחרונה, רוב ההתקדמות הזו הייתה, למעשה, בהדביקה לטכנולוגיה של מדינות המערב, ולא בחדשנות אמיתית. כדי לטפח חדשנות, סין צריכה לבצע רפורמה בשיטה הנוכחית שלה, שמכוני מדעי וטכנולוגיה ביטחוניים הם חלק קריטי ממנה. עם זאת, הכלכלה המדרדרת של סין והסביבה הפוליטית הקשה עלולים להפריע למאמץ הרפורמה.

עם בלימת הטכנולוגיה של ארה"ב וההתקדמות האיטית של רפורמת ה-S&T הביטחונית של סין, יהיה קשה לסין לגשת לטכנולוגיה זרה מתקדמת ולהגביר חדשנות טכנולוגית מקורית. כתוצאה מכך, הפוטנציאל של סין למו"פ טכנולוגי ביטחוני עדיין מוגבל, וייתכן שהתוצאות לא יעמדו בציפיות.

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• Platoblockchain. Web3 Metaverse Intelligence. ידע מוגבר. גישה כאן.
• מקור: https://thediplomat.com/2022/11/how-far-can-chinas-defense-technology-reforms-go/