האם אסטרטגיית ההגנה של אוסטרליה מבוססת על הנחה מוטעית? 

הקונספט של "הקרנה משפיעה" - המוגדר כ"יכולת להחזיק יריב בסיכון, הרבה יותר מחופינו, על פני כל קשת התגובה המידתית" - הפכה לנושא מוגבר בשיח האסטרטגי האוסטרלי, כאשר מבקרים מחכים למידע נוסף מה- סקירה אסטרטגית הגנה. אך האם התפיסה מבוססת על הנחה מוטעית מיסודה?

כאשר אוסטרליה מבקשת להגדיל את "הסתמכות עצמית לפריסה ואספקת כוח לחימה באמצעות חומר משפיע ויכולת תקיפה משופרת - כולל למרחקים ארוכים יותר," ראוי להכיר בכך שהתפיסות התפעוליות הקיימות לשימוש במערכות אלו יפגעו בריבונות השכנים. פשוט ההנחה שמדינות האזור יסכימו עם הפריצות הגלומות ביוזמות יכולת השביתה המשופרת שלה עלולה להיות טעות.

עם זאת, נראה שהחישוב האסטרטגי של מדינות באזור הקרוב אינו מופיע בתפיסותיה של אוסטרליה לגבי סכסוך עתידי. קובעי המדיניות הכריזו שוב ושוב על מחויבותה של קנברה לדיפלומטיה ולכוונות הגנתיות כאשר אוסטרליה נוקטת באסטרטגיה המבוססת על הקרנה מעבר לחופיה. למשל, סגן ראש הממשלה ושר ההגנה ריצ'רד מרלס, הדגיש את זה "הכוונה האמיתית בפיתוח היכולת הצבאית שלנו היא לתרום לביטחון הקולקטיבי של האזור שלנו". אך האם האסטרטגיה של אוסטרליה הושלמה על ידי הבנה ברורה ומלאה של התפיסות, החששות והכוונות של השותפים האזוריים המושפעים?

בהתחשב בהכרזות חוזרות ונשנות כי אוסטרליה היא מעצמת ביניים שקופה המחויבת להשקעה בשותפויות אזוריות, קנברה צריכה לדעת טוב יותר מאשר להתעלם מהריבונות של מדינות אלו. זו תהיה גם טעות של התכנון האסטרטגי של אוסטרליה לפטר אותם במרדף אחר הרתעת כוח רב. עם זאת, בשנים האחרונות נראה ששתי הטעויות הפכו לחלק מה-DNA הדיפלומטי והאסטרטגי של אוסטרליה.

לדוגמה, הסודיות סביב AUKUS (הסכם הביטחון של אוסטרליה, בריטניה, ארה"ב) שם את המעצמות האזוריות על הרגל האחורית. זה שיקף חוסר אמון מתמשך בשכנים וא הפרה של נורמות הייעוץ המגדירים את יחסי איגוד מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN). למרות שניתן לטעון שנעשתה מתוך צורך, ההחלטה שלא לתת הודעה מוקדמת לאינדונזיה החמירה את תגובת פקידים אינדונזים, שנודע שהשכן הגדול ביותר שלהם החליט להפוך לאחת מקומץ מדינות בלבד שיש ברשותן צוללות מונעות גרעיניות מסיקור עיתונאים.

נהנה מהמאמר הזה? לחץ כאן כדי להירשם לקבלת גישה מלאה. רק 5 דולר לחודש.

נראה כי אוסטרליה זקוקה להנחיות תכופות שהריבונות היא לא רק הפריבילגיה של המעצמות הגדולות והבינוניות, אלא חלה על כל המדינות ללא קשר לגודלן או למצבן. נותר לראות אם הממשלה החדשה תמיר את טענותיה הראשוניות לגבי גישה חדשה לאזור בשינויי מדיניות משמעותיים.

על אף הצהרות מפורשות וחוזרות על ההפך, ממשיכה להיות הנחה - לפחות בדיון הציבורי - שמדינות באזור יתמכו בפעולות נגד תוקפן במקרה של פעולות איבה. עם זאת, יש מעט מאוד ראיות ברורות לעמדה זו, למרות זאת הטיעון של מרלס כי "אנחנו רוצים להבטיח שאנחנו מתייעצים עם השותפים שלנו באזור, וברחבי העולם, כדי שתהיה הבנה ולא הפתעות". אם מדינות באזור יפעילו נייטרליות, קובעי המדיניות האוסטרלים לא רק היו מופתעים, הם יהיו חסרי מושג לגבי ההשלכות.

למעשה, קיימת סכנה שאוסטרליה תיכנס לאמא של כל הזעזועים האסטרטגיים אם ההנחות הגיאופוליטיות הבסיסיות העומדות בבסיס תכנון ההגנה שלה יראו לפתע כפגומות.

בעוד שהפנייה לניטרליות בסכסוכים מזוינים עכשוויים היא נדירה יחסית, אימוצה ככלי פוליטי או כמנוף כוחות לאיזון. ל-ASEAN יש זמן רב מדיניות של ניטרליות ואי התערבות באמצעות הסכם האדיבות ושיתוף הפעולה בדרום מזרח אסיה, ואזור השלום, החירות והנייטרליות (לא משנה מה הסייגים). בכנס 2020 ראש ממשלת סינגפור נאמר במפורש כי "מדינות אסיה אינן רוצות להיאלץ לבחור בין השתיים [סין וארה"ב]. אם אחת מהמדינות תנסה לכפות בחירה כזו... היא תתחיל במהלך של עימות שיימשך עשרות שנים". תחושה זו זכה להד בהזדמנויות רבות על ידי פקידים אזוריים, למשל בסוף 2020 על ידי אינדונזי שר החוץ.

עם זאת, אוסטרליה נותרה לא מוכנה להשלכות של יישום תחזיות משפיעות במצב שבו מדינות באזור, לאחר שקלול כוח המיקוח שלהן והסיכונים בהצטרפות לאחת מהקואליציות, מחליטות לעבור מהצהרות בזמן שלום למעמד פעיל של ניטרליות. אכן, ניטרליות עשויה לכסות קשת רחבה של פעילות, החל ממפעילי שלום ועד למרוויח וכל מה שביניהם.

ניתן להפעיל נייטרליות כך שהיא משרתת בראש ובראשונה את הביטחון החיצוני של המדינה הנייטרלית, ומתבטאת בסירוב להיות מעורב בסכסוכים מזוינים או פוליטיים בין מדינות אחרות. ואכן, מדינות אסיה הן משתתפות ארוכות טווח בתנועה הבלתי מזדהה (NAM). ה-NAM, שהוקמה במהלך המלחמה הקרה, הוקמה על ידי מדינות שהיו נחושים לא להתיישר עם או נגד כל גוש כוח גדול ו"ליצור דרך עצמאית בפוליטיקה העולמית שלא תביא לכך שהמדינות החברות יהפכו למשכונים במאבקים בין הגדולים. כוחות." בעקבות המלחמה באוקראינה ועלייתה של סין, נשמעו קריאות מחודשות להמריץ מחדש את התנועה הלא מיושרת.

מבחינה מעשית, הביטויים של התנוחה הזו, על אף שהם מוצעים על בסיס הפרדה מהדינמיקה של הסכסוך הבינלאומי, עשויים להשפיע עליהם באופן משמעותי. ועבור אוסטרליה, הם עשויים להתגלות כבלתי חיוביים (אפילו מזיקים) לעיצובי האבטחה שלה. גוש חדש של מדינות אסיה או מדינות דרום גלובליות המשתנות את מאזן הכוחות ויצירת אזור נקי מגרעין עלול להרגיז את החישובים האסטרטגיים בנוגע לתחזית הכוח באזור.

גישה זו מדאיגה אף יותר כאשר לוקחים בחשבון את הסיכון שנייטרליות דרום מזרח אסיה עלולה להציע ללוחמים יתרון לא שוויוני, בין אם במקרה ובין אם כתוצאה מלחץ. מדינה יכולה להכריז על נייטרליות שלה, אך היא נכפת עליה לתמיכה בשתיקה בכוח מסוים. הסיכונים הכרוכים בהסדר מסוג זה הם ניכרים, החל מבגידה והשפעה על פעולות מודיעין ותגובות האו"ם, ועד הגבלת גישה ושימוש במדינות כעמדות ביניים. עבור סין, דרום מזרח אסיה מציעה ערך אסטרטגי דומה, אך אפילו הכרזה על ניטרליות מזוינת אינה מערערת את ביטחונה. במקום זאת, סביר יותר שסין תנצל בשקט קריאות לנייטרליות מאשר תתעלם מהן.

בהינתן גיאוגרפיה של סכסוך סין-ארה"ב (במיוחד כזו שמערבת את אוסטרליה בצדה הדרומי), שלילת גישה או זכויות טיסה בדרום מזרח אסיה עלולות לסכן קשות את היכולת של ארה"ב ואוסטרליה להקרין, לספק ולקיים פעילות בשרשרת האיים הראשונה. כמה תקדימים היסטוריים מדגימים את ההשפעה הפוטנציאלית; למשל, כשטורקיה וערב הסעודית סגרו את שלהם מרחב אווירי לטילים במהלך הפלישה לעיראק ב-2003. יתרה מכך, בהתחשב בכך שהקרנה משפיעה לא בהכרח מגבילה את פריסת כוחות ההגנה האוסטרליים המשוערים לשטח אוסטרליה, סירוב בהתראה קצרה עלולה לפגוע ביכולתה של אוסטרליה להקרין כוח במידה משמעותית יותר מאשר בפעולות סיניות.

זה לא אומר שסין לא תיפגע גם מעמדת נייטרליות קפדנית מיושמת למדי. מלחמת רוסיה-אוקראינה הוכיחה כי גם אם הספנות המסחרית לא נחסמה באופן פעיל, חברות ביטוח ימיות עלולות בהחלט לסרב לשפות את כלי השיט, ולנתק את הסחר. חומרתו של איום כזה מודגשת על ידי העובדה שעד 2016 כ-20 אחוז מהסחר הימי העולמי (כולל 60 אחוז מהסחר הסיני) ומעל 70 אחוז מהנפט הגולמי עבר דרך מיצרי מלאקה. לשם השוואה, באותה שנה הבוספורוס, שמושפע כעת מהסכסוך באוקראינה, היוו רק 3 אחוזים ממעברי הנפט העולמיים.

נהנה מהמאמר הזה? לחץ כאן כדי להירשם לקבלת גישה מלאה. רק 5 דולר לחודש.

הרעיון של הקרנה משפיעה מניח שאם יתרחש עימות, מדינות באזור יסכימו לתכנונים האסטרטגיים של אוסטרליה. קובעי המדיניות באוסטרליה מסתפקים, שוב, בהנחותיהם לגבי הכוונה האסטרטגית של עמיתים אזוריים. לא משנה מה הרטוריקה, פריטי הביטחון הלאומי של אוסטרליה המוכרים ביותר ממשיכים להיות מונעים על ידי הסתכלות מעבר, לא פנימה, להודו-פסיפיק. יש מעט ניתוח ניואנסים של חישוב אסטרטגי ברחבי האזור, ובוודאי אין שיח על הדינמיקה של ניטרליות. נראה שחסר אפילו שיקול מפורט של מכניקת ההסכמה.

אם מדינות באזור יבחרו בנתיב שבסופו של דבר מסכל תכנוני אבטחה אוסטרליים, זה עלול להיות, לפחות בחלקו, מעצמו. אולי אוסטרליה תעשה טוב אם תחפש מעורבות משפיעה לפני שתחפש הקרנה משפיעה.

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• Platoblockchain. Web3 Metaverse Intelligence. ידע מוגבר. גישה כאן.
• מקור: https://thediplomat.com/2023/03/is-australias-defense-strategy-based-on-a-mistaken-assumption/