הערכה מחדש של טיל BrahMos שנחת בפקיסטן

נאם באירוע שארגן במשותף המרכז למחקרים אסטרטגיים בינלאומיים והמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים באיסלמבאד, לשעבר המנכ"ל של חטיבת התוכניות האסטרטגיות של פקיסטן סגן גנרל (בדימוס) חאליד אחמד קידוואי אמר כי שיגור טיל הודי לפקיסטן מוקדם יותר השנה היה "לא מקרי".

ב-9 במרץ נחת טיל שיוט הודי BrahMos באזור מיושב בדלילות ליד העיירה מיאן צ'אנו בפקיסטן, ולא גרם לנפגעים. השלטונות ההודיים כינו את האירוע כ תאונה. למרות איסלמבאד לזמןפרסם את כתב האישום ההודי ב-11 במרץ לרשום את מחאתו, בסך הכל היא גילתה כמות ניכרת של איפוק בתגובה, על מנת למנוע עימות יקר נוסף בין שתי המדינות הגרעיניות היריבות.

תוך דחיית בקשתה של פקיסטן לא בדיקה משותפת, ממשלת הודו הקימה בית משפט פנימי לחקירה על התקרית, שהסתיימה באוגוסט. ה נמצאה חקירה קפטן קבוצה, מפקד כנף ומפקד טייסת של חיל האוויר ההודי התרשלו בביצוע נהלי הפעלה סטנדרטיים. שלושתם פוטרו משירות.

אולם איסלמבאד, כינה הממצאים של בית המשפט לחקירה ההודי "לא מספקים, לקויים ולא מספקים". פקיסטן חזרה על קריאתה לחקירה משותפת, לפי כי הודו "התחמקה מהשאלות שהעלתה פקיסטן בנוגע למערכת הפיקוד והבקרה הקיימת בהודו, פרוטוקולי הבטיחות והאבטחה, והסיבה לדחיית ההודאה של הודו בשיגור הטיל".

בעוד מבהיר את קביעתו על כך ששיגור הטיל לפקיסטן היה מכוון, קידוואי טען שאי אפשר לשגר טילים בטעות למדינה שכנה כאילו היו כדורים שנורו מירי חי"ר. הוא הוסיף כי הקואורדינטות של מסלולי הטילים הוזנו מראש למערכת על בסיס אישורים ברמה גבוהה. הדבר, לטענתו, דרש היערכות מקיפה שלא יכלה להתרחש ברגע זה, מה שמרמז שהממשלה ההודית בהשראת הינדוטבה נתנה את האישורים הנדרשים ברמה גבוהה לפני שיגור הטיל "במכוון" לשטח פקיסטני.

נהנה מהמאמר הזה? לחץ כאן כדי להירשם לקבלת גישה מלאה. רק 5 דולר לחודש.

אולם הבעיה בקו הטיעון הזה היא שבית המשפט ההודי לחקירה לא הכחיש הזנה מוקדמת של נקודות הציון למסלול מסלול הטיל - שלפי הרשויות ההודיות נעשית על ידי מדינות כאמצעי מוכנות למלחמה, עד כדי כך שטילים צריכים רק התאמות קטנות של הרגע האחרון כדי לפגוע ביעדים המדויקים.

ההסבר ההודי בהתחלה היה שהתאונה נגרמה על ידי א תקלה טכנית מה שמוביל לעקיפת בדיקות מובנות מסוימות לפני ההשקה; מאוחר יותר, השיגור הואשם בטעות אנוש. עם זאת, כמה משקיפים מאמינים כי תקלה טכנית יכולה הייתה להיות האשמה, אך ממשלת הודו לא תרצה להודות בכך. הכרה בפגם טכני יכול לְסַכֵּן העסקה של הודו על 375 מיליון דולר לייצוא טילי BrahMos לפיליפינים, הסכם שנחתם בינואר ונחשב כחוזה הייצוא הביטחוני הגדול ביותר של המדינה.

בין אם עקב תקלה טכנית או טעות אנוש, בשל מצב העניינים העכור בין הודו לפקיסטן, משפיעי מדיניות פקיסטניים רמי דרג הם סיום התקרית דוגמה ל"תערובת הרעילה של אידיאולוגיה רעילה ומשמורת על נשק גרעיני".

עם זאת, השאלה הרלוונטית היא לא האם קביעתו של קידוואי עומדת במבחן הניתוח הטכני, אלא מהיכן מקורה של חרדה כזו. הוא לא היחיד שמאמין ששיגור הטיל הזה היה מעשה מכוון של ממשלה הודית בהשראת אידיאולוגיה לאומנית תוקפנית. תפיסה זו עשויה להיות קשורה לא רק להתפתחויות האחרונות בהשראת הינדוטה בתוך הודו, אלא גם להצהרות הפרובוקטיביות של שרים הודים בכירים ביחס לפקיסטן.

למשל, שר ההגנה ההודי, ראג'נאת' סינג, נאם בכינוס במדינת הימאצ'ל פראדש ב-25 בספטמבר. הביע את חרטתו ששאלת קשמיר בניהול פקיסטן לא הוכרעה לאחר מלחמת 1971 שהביאה לפירוקה של פקיסטן. באופן דומה, שר הפנים ההודי, עמית שאה איים על פקיסטן עם שביתות כירורגיות. עשרות הצהרות דומות יצאו בעבר מחברים אחרים במפלגת השלטון בהראטיה ג'נאטה, כמו גם מקבוצות אחרות הקשורות לאידיאולוגיה ההינדוטבה.

בעוד שהודים ופקיסטנים עלולים לפצל שערות בגלל אמיתות הטענה של קידוואי, עצם נוכחותם של חששות כאלה בפקיסטן צריכה להוות מקור לדאגה משני צדי הגבול. אולי בדיקה משותפת הייתה יכולה לעזור למצב, אבל המצב הנוכחי של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לא הותיר לכך מקום. זו בדיוק הסיבה שהמתח בין שני השכנים החמושים בנשק גרעיני לא צריך להיות במקום בו הם נמצאים כעת.

החרדות מהאידיאולוגיה ההינדוטווה הגואה של הודו כבר באה לידי ביטוי בקרב קהילות הפזורה של שתי המדינות, ונראה שהן מחלחלות גם למוחם של קובעי המדיניות ומשפיעי המדיניות בפקיסטן. הודו ופקיסטן, בהיותן מעצמות גרעיניות, צריכות להפגין רמה גבוהה יותר של תודעה לגבי הסכנות של חוסר אמון. זו הסיבה ששתי המדינות צריכות לפתוח צוהר של דיאלוג כדי לשכך את החששות הקריטיים זו של זו ברמה כזו או אחרת.

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• Platoblockchain. Web3 Metaverse Intelligence. ידע מוגבר. גישה כאן.
• מקור: https://thediplomat.com/2022/09/reassessing-the-brahmos-missile-that-landed-in-pakistan/