אל האני כללי פטנטים (תיקון שני), 2020 (להלן 'כללי התיקון') שנכנסו לתוקף ביום 4 בנובמבר 2020, סיווג מחדש בעיקר את המבקשים ואת האגרות ששולמו על ידם עבור הגשת פטנט והעמדה לדין. נכון לעכשיו, התיקון סיווג את המועמדים לשני סוגים (i) אדם(ים) או סטארט-אפ(ים) או ישות קטנה ו-(ii) אחר(ים) לבד או עם אדם(ים) טבעי(ים) או סטארט-אפ(ים) או ישות קטנה.
השפעת כללי התיקון על כלל 7(3)
סיווג מחדש זה מאפשר לגופים קטנים לתבוע את זיכיון האגרות שהיה שמור בעבר לאנשים טבעיים ולסטארט-אפים. כללי התיקון באמצעות תקנה 7(3) קובעים עוד כי במקרה של העברת בקשה מאדם טבעי, סטארט-אפ או ישות קטנה ל'אחר' (שלא הוא אדם טבעי, סטארט-אפ או ישות קטנה - המכונה בדרך כלל כ ישויות גדולות), ההפרש בסולם העמלות הנגבות עבור שניהם, ישולם על ידי המבקש החדש (האחרים) עם בקשת העברה כזו עקב שינוי מעמדו של המבקש.
כללי התיקון מבהירים עוד כי כאשר ישות סטארטאפ או גוף קטן יפסיקו להיות זהים עקב חלוף התקופה שבה הוא מוכר ככזה על ידי רשות מוסמכת או כאשר הוא חוצה סף פיננסי, הוא לא יידרש לשלם את ההפרש בסולם העמלות.
הסיווג מחדש של המועמדים כך שיכלול גופים קטנים עם סטארטאפים ואנשים טבעיים עם עמלות הגשה נמוכות יותר, חייב לעודד יותר גופים קטנים להגיש בקשות לפטנט, שכן לוח העמלות החדש מפחית את הנטל של הגופים הקטנים ומנגיש להם יותר את העמלה.
מחסום יישום
הרציונל מאחורי תקנה 7(3) לכללי התיקון הוא למנוע מכל 'אחרים – גופים גדולים' לנצל את הזיכיון בתשלום הזמין באופן בלעדי לאנשים טבעיים, לישות קטנה ולחברות סטארט-אפ באמצעות העברות כגון הקצאות. למרות שהרציונל מאחורי תיקון כזה הוא אתי, קיימים חסמים מסוימים שמחלישים את היישום של אותו.
בקשת פטנט והעמדה לדין בשונה מתביעות קניין רוחני אחרות, מחייבות את המבקש לשלם אגרות לפי שלב ההגשה ומספר המקרים המחייבים תשלומים גבוהים, החל מתביעות נוספות, בקשת בדיקה, הארכת מועד, חידושים לאחר מכן וכן הלאה. לפיכך, במקרה של העברת בקשת פטנט מאדם טבעי, סטארט-אפ או גוף קטן לטובת 'אחר', תקנה 7(3) תחייב את ה-'אחר' לחשב את ההבדל בסולם העמלות הנגבות עבור שניהם. ולשלם את אותו הדבר יחד עם הבקשה להעברה כזו. קיימים קשיים מעשיים ל"אחר" להתחקות אחר כל התשלומים ששולמו כנגד בקשת הפטנט ולברר את הפרש האגרה שיש לשלם. יתרה מזאת, בוצעו תיקונים מרובים בלוח אגרות הפטנטים במהלך השנים, לרבות האגרה המסובסדת החלה, מה שמוסיף עוד על הקושי בחישוב ההפרש בעמלות.
המלצות
- בעשור האחרון, משרד הפטנטים קידם באופן פעיל את הדיגיטציה של התהליך הכרוך בכך, ובמיוחד בהתחשב במגיפה כרגע, דיגיטציה מלאה של הרשומות נחוצה כדי שהמבקשים יוכלו לגשת בקלות למידע בנוגע לבקשות הפטנטים שלהם, מה שמחזק עוד יותר את היעילות התפעולית של הפטנטים מִשׂרָד. יתרה מכך, היתרון של דיגיטציה כזו הוא בכך שהיא מאפשרת למשרד הפטנטים לשמור קבלות על הגשת התשלומים ששולמו כנגד בקשת פטנט מסוימת. לפיכך, סביר שמשרד הפטנטים ישלח למבקש תמלול אגרה מאוחד ליישום תקנה 7(3).
- בנוסף, פורטל הפטנטים יכול להציג את ההבדל בעמלה או את תמליל העמלה בזמן הגשת ההעברה, מה שיעמוד למעשה בתקנה 7(3). אם לא, חייבת להיות הוראה זמינה עבור המבקש לבקש את תמליל האגרה המאוחדת.
- לחלופין, אם הוגשה התנגדות על ידי משרד הפטנטים על אי עמידה בדרישה לפי תקנה 7(3), התנגדות כזו חייבת להיות מלווה בתמליל האגרה המאוחדת, המצטט את כל התשלומים הללו ששולמו כנגד בקשת הפטנט הנידונה. זה יאפשר ל'אחרים' לחשב בצורה קונסטרוקטיבית ולשלם את הפרש העמלות ללא תקלות. קיום הוראות כאלה מונעים תשלומים שגויים שיבוצעו על ידי 'האחרים' כלפי משרד הפטנטים. זאת ועוד, מתן תמלול אגרה מאוחד במועד הגשת ההעברה מונע את הפעולות המשלימות המיותרות שיידרשו לו תועלה התנגדות לפי סעיף 7(3) בגין היעדר תשלום הפרש שכר הטרחה על ידי ה'אחרים'.
זה כלל נחוץ לשמור על קדושת המערכת הנוכחית ולמנוע שימוש לרעה בה. עם זאת, יישום הכלל חייב להיות בר-קיימא ומעשי, חוסר הבהירות בקביעת הפרש האגרות, יוביל למקרים של תשלומים שגויים למשרד הפטנטים. ראוי לציין כי זו עלולה להיות טעות אמיתית מצד המבקש, היועץ או סוכן הפטנטים בשל היעדר רישומים מאוחדים ביחס לעמלות ששולמו על ידם. לפיכך, יש לקחת בחשבון את ההמלצות האמורות לעיל כדי לחסוך זמן ומאמץ הן של משרד הפטנטים והן של הצדדים המעורבים בהעברה. בנוסף, חסמי יישום אלו הם פרטים ש'אחרים' צריכים לשים לב אליהם כאשר הם מעורבים בהעברה עם אדם טבעי, סטארט-אפ או גופים קטנים.
מאמר זה נכתב על ידי סובהיקסה ק.
