קולות במרכז: מחנכים אמריקאים באסיה עולים

קולות במרכז: מחנכים אמריקאים באסיה עולים

צומת המקור: 1856186

"כשהרציחות התרחשו באטלנטה, בית הספר שלי לא אמר כלום".

ב-16 במרץ 2021, גבר לבן בן 21 יצא למטרה השתוללות ירי ברחבי אטלנטה, נסע 30 מייל לשלושה עסקי עיסוי והרג שמונה אנשים, רובם נשים אסייתיות. לאחר לכידתו ותשאול, היורה עורר מקורות ארוכי שנים, מושרשים של אלימות מינית, גזענות ושנאת נשים כדי להצדיק את הטבח. בשנה שבה פשעי שנאה מכוונים לאמריקאים אסייתים עלו מעל 300 אחוז ו אחד מכל חמישה אמריקאים אסייתים דיווח על תקרית שנאה אנטי-אסייתית, הירי הזה היה טראומטי במיוחד עבור קהילה שכבר נרתעה ממטרה על גבה.

עם זאת, בבוקר שלאחר פרסום החדשות, מחנכים אמריקאים אסיאתיים ברחבי המדינה נאלצו במידה רבה להופיע לעבודה כאילו שום דבר יוצא דופן לא קרה. כשהם מסתכלים לאחור על אותו יום, רבים זוכרים שהרגישו מאוד בודדים.

במחוז אחד של בתי ספר ציבוריים באזור פילדלפיה, נזכר מורה מ-K-8, "קיימנו פגישת בוקר מקוונת כל יום, ועדיין, שום דבר לא נאמר בפגישת הבוקר ההיא. רמת התסכול שלי הייתה עצומה בגלל שהייתי כל כך שבר את זה".

בצפון מדינת ניו יורק, מורה לאנגלית בתיכון אמר, "אני זוכר שנסעתי לבית הספר לא רוצה להיכנס, הייתי ממש עצוב ורק בוכה. חשבתי לעצמי, 'אין לי מישהו שאוכל לדבר איתו בכל בית הספר שלי שיש לו מושג על מה שקורה עכשיו'”.

בינתיים, בפגישת מחלקה בבית ספר תיכון באזור בוסטון, שלושה מחנכים אמריקאים אסייתים "בחרו להיות פגיעים כי היינו צריכים לשתף. היינו צריכים לדעת שהקולגות שלנו יכולים להקשיב לנו, בחלקו עבורנו, אך גם בחלקו כדי שיוכלו לעשות זאת עבור תלמידי ה-AAPI שלנו. זה היה קשה כשאף אחד לא באמת אמר שום דבר אחר כך", זכרה מורה לאנגלית, והוסיפה כי היא הייתה המומה מכך שהשיחה "פשוט המשיכה למבחן המנדט של המדינה שעומד לפתח".

התגובות הללו - והיעדר תגובות - הטרידו מאוד מחנכים אמריקאים אסיאתיים. השתיקה מצד עמיתים ומהנהגת בית הספר הייתה פסולה במיוחד. כפי ששיקף מורה אחד בכיתה ד' בקולורדו, "אם אנחנו כמורים מרגישים בעקביות שהזהות שלנו לא זוכה לכבוד, דמיינו איך התלמידים שלנו צריכים להרגיש במרחבים האלה."

הקולות שלמעלה מייצגים רק קומץ מ-80 מחנכי K-12 באסיה אמריקאים שהתכנסו עם EdSurge Research בקיץ 2022 כדי להתחבר בקבוצות קטנות ולהרהר על החוויות שלהם בעבודה בבתי ספר בארה"ב בשנים האחרונות. הכאב הגולמי של הצורך להופיע ל"עסקים כרגיל" בעבודה תוך כדי ניסיון לעבד אירועים מחרידים כמו רצח על רקע גזעני של עובדי עיסוי באטלנטה עלה לעתים קרובות בשיחות הללו. כך גם המשקל העצום של גלים מדאיגים ומסלימים של אלימות אנטי-אסייתית, המכוונים אסטרטגית לזקנים, נשים, אנשים לא-בינאריים ו-LGBTQIA, מהגרים, מוסלמים ושאר אמריקאים אסייתים שוליים ופגיעים בקהילות ברחבי המדינה.

משתתף בהפגנה של Black Lives Matter בלאס וגאס ב-30 במאי 2020. צילום: RYO Alexandre / Shutterstock.

למרות שהגיעו ממקומות גיאוגרפיים ונסיבות שונות בתכלית, עשרות המחנכים איתם שוחחנו שיתפו שהם נאבקים לעתים קרובות בקהילות בית הספר שלהם עם רגשות גם היפר-גלוי וגם בלתי נראה בתור אמריקאים אסייתים. זה נכון באינטראקציות יומיומיות אבל במיוחד במהלך נקודות הבזק החברתיות הללו. מורים גם סיפרו לנו על הלחץ והציפייה המתמידים שהם חשים להיות הדובר המייצג של הגזע שלהם, או לפעמים של כל האנשים הצבעוניים, תוך שהם צריכים להבין איך לשמור על עבודתם ושפיותם. נוסף על כך, הם דיווחו שהם נתקלים בסטריאוטיפים מזיקים ו רגעים מפלים עם תלמידיהם ועמיתיהם, לעתים קרובות ללא תמיכה מוסדית.

אנו ב-EdSurge Research מאירים אור על מחנכים אמריקאים אסיאתיים כדי לרומם את הסיפורים והחוויות הייחודיים שלהם. אנו מקווים להראות את הדרכים הרבות שבהן כל אדם בבית ספר יכול לעבוד כדי לבנות מודעות על פני הבדלים ולטפח קשרים חזקים יותר שבסופו של דבר תומכים טוב יותר בכולם.

מה חווים מורים אמריקאים באסיה?

כחלק מפרויקט Voices of Change שלנו, החוקר כיצד קהילות בית ספר מסתגלות לצרכים של כל הלומדים, במיוחד בתגובה למגיפה וההתחשבנות הלאומית המתמשכת עם גזענות מבנית ומערכתית, EdSurge Research השיק פרויקט מחקר ומעורבות קהילתית החוקר את החוויות הגזעניות של מחנכי הקהילה האסיאתית-אמריקאית, וכיצד תומכים בהם טוב יותר במחנכים בבית הספר.

המחקר שלנו מתמקד בקבוצה זו של מחנכים במיוחד משום שלמרות שהאמריקאים האסיאתים מגיעים ממספר רב של קבוצות אתניות ודתיות והם בין הקבוצות הגזעיות הצומחות ביותר במדינה (הצפוי לעלות על מיליון אנשי 46 בארה"ב עד 2060), הם מייצגים רק 2 אחוז מהמחנכים בארה"ב משמעות הדבר היא שבמסגרות בית ספר, חוויות מחנכות אסייתיות אמריקאיות לעיתים קרובות מיוצגות בתת-ייצוג, מתעלמים מהן, מודרות לשוליים או מאופיינות בצורה שגויה. הם לא רק חסרים בעליל ממחקרי חינוך פורמליים והחלטות מדיניות, אלא גם מוגבלים לסטריאוטיפים מצמצמים בהבנה ציבורית משותפת.

ממגרש המשחקים ועד הבית הלבן, יש לכך השלכות ישירות על המציאות החיים של מיליוני אמריקאים אסייתים. השילוב המאכל הזה של מידע מוטה או חלקי וחוסר במודעות ציבורית מלבה בקלות רבה סטריאוטיפים מזיקים של אסייתים כזרים באופן תמידי ומסוכן ו"משתלטים" על מה שנתפס כמשאבים מוגבלים, במיוחד בתקופות של חוסר יציבות חברתית וכלכלית והרחבת פערים בעושר ובאי-שוויון בהכנסה. זה מעורר פחד וחוסר אמון, מה שעלול להוביל לנידוי ויחס לקוי במיטבו, או כפי שראינו לעתים קרובות מדי לאחרונה, עוינות ואלימות אנטי-אסייתית מוחלטת במקרה הרע. זה מתבטא בכל היבטי החברה, אבל מחלחל לכיתות, למסדרונות בתי הספר, לישיבות הצוות ולמשרדי המנהלים.

אנשים הפגינו בוושינגטון הבירה וצעדו לצ'יינה טאון ב-12 במרץ 2021. צילום על ידי bgrocker / Shutterstock.

באמצעות פרויקט מחקר זה, אנו מבקשים להגביר את קולות מחנכים אסיאתים אמריקאים ב-12 כדי להעמיק את ההבנה הציבורית לגבי המגוון של מחנכים אמריקאים אסיאתיים, כמו גם להראות את המתחים הספציפיים, הגלויים והניואנסים שעליהם לנווט כדי להגן ולצבור תמיכה - לעצמם ולתלמידיהם.

ראשית, הקשבנו

במהלך הקיץ, צוות המחקר שלנו פתח בסדרה של שמונה מעגלי למידה וירטואליים, שיחות בקבוצות קטנות שבהן הפכנו 80 מחנכים מ-K-12 אמריקאים אסייתיים כדי לדבר על החוויות שלהם וללמוד יחד. הזמנו השתתפות מכל המחנכים בארה"ב המזדהים כאמריקאים אסיאתיים במסגרות של חינוך יסודי ותיכוני, והיינו המומים ממספרם העצום של אנשים שרצו להתחבר, לחלוק משאבים ולבנות קהילה. למרות שתזמון מנע מאיתנו להיות מסוגלים לתקשר עם כולם הפעם, צוות המחקר שלנו התמזל המזל לשוחח עם מגוון רחב של מחנכים אמריקאים אסיאתיים שכל אחד מהם הביא שפע של ידע וניסיון מקצועי, ואשר מגלמים את המגוון של קבוצה גזעית זו - שהגיעו ממגוון אבות, היסטוריות הגירה, נסיבות כלכליות, מגדרים, דתות ואורינטציות מיניות.

שוחחנו עם מחנכים אמריקאים אסיאתיים שמשפחותיהם נמצאות בארה"ב במשך דורות, וגם עם עולים חדשים המתמודדים עם חוויות מבלבלות של גזע כ"אסייתיות", כאשר מעולם לא הוצבו בקטגוריה זו קודם לכן. שוחחנו עם מחנכים עם רקע מעורב ורב-גזעי, כמו גם עם ילדים מאומצים להורים ומשפחות שאינם אסייתים. דיברנו עם מחנכים שהיגרו בילדותם לארה"ב, חלקם שגדלו על תלושי מזון, בכנופיות או כפליטים שנמלטו מפגעי המלחמה. שוחחנו עם אנשים שמזדהים מאוד עם מוצאם, השפה והתרבות המורשת שלהם ואחרים שמנווטים את הניואנסים המורכבים של המציאות הגולה.

קבוצה מגוונת זו של מחנכים אמריקאים באסיה הצטרפה לדיונים שלנו מכל רחבי הארץ, כולל מהוואי, מסצ'וסטס, דרום דקוטה, קולורדו, קליפורניה, מיזורי, ניו יורק, ורמונט, וושינגטון, אילינוי, פנסילבניה, פלורידה וטקסס. הם הביאו פרספקטיבות משירות בכל סוגי מוסדות החינוך - ציבוריים, פרטיים, צ'ארטרים, קהילתיים - ובכל הרמות של מערכת החינוך, בכיתה ומחוצה לה. הם מורים בכיתות K-12 לשפה ואוריינות, מדעים, היסטוריה, מתמטיקה ומוזיקה; יועצי בתי ספר; מאמני למידה, טכנולוגיה ולימוד מיוחדים; ומנהלים ומנהלים בקהילות עירוניות, פרבריות וכפריות. הם משרתים ועוסקים מדי יום במגוון רחב של אוכלוסיות סטודנטים מגוונות - כולל אלה מושפע באופן שלילי ביותר מפער גזעי וכלכלי בארה"ב כמו סטודנטים שחורים, ילידי פסיפיק ולטיניים - לעתים קרובות מלמדים ועובדים בלב הקהילות הללו במשך עשרות שנים.

מה ששמענו

על פני השטיח היפהפה הזה של רקע ונסיבות אסייתיות אמריקאיות ייחודיות, מחנכים אלה גם חלקו חוויות רבות המשותפות להם כאסיאתים באמריקה. מכיוון שיש כל כך מעט מהם, הם אמרו לנו שהם נאבקים באינטראקציות יומיומיות סטריאוטיפיות ובעייתיות, ובבידוד ובדידות כתוצאה מלחץ במקום העבודה, במיוחד כאשר מנסים להתמודד עם ביטויים גלויים ולא מכוונים של גזענות בין אישית וממוסדת, שממשיכים להחמיר על ידי המגיפה וההקשר החברתי הפכפך. הם גם חלקו סיפורים על חגיגה וחוסן, כולל המשאבים והקהילה שהם מצאו שעזרו להם להתמודד ולמצוא רגעים של שייכות, תקווה, השראה ושמחה.

עצרת בוושינגטון הבירה ב-21 במרץ 2021. צילום: ג'וני סילברקלאוד / Shutterstock.

מה לבוא

בחודשים הקרובים נשתף חלק מהממצאים שלנו משיחות עומק אלו עם מחנכים, כולל:

  • סיפורים המראים הן את הגיוון של הקבוצה והן את הדרכים הספציפיות שבהן אמריקאים אסייתים מתגזעים בבתי הספר, כמו גם את המס הנפשי הכבד הנלווה ללכרח לנהל משא ומתן על האינטראקציות הטעונות הללו במקומות העבודה שלהם.
  • ההשפעה העמוקה והמתמשכת של טיפול בקהילה לעומת שתיקה וחוסר מעש לאחר שחוו אירועים חברתיים קטסטרופליים על חברי קהילה אסייתית אמריקאית.
  • תחושת הבידוד כשהם לא יודעים למי הם יכולים לפנות לתמיכה.
  • השלכות במקום העבודה על דיבור על חוויות יומיומיות של סטריאוטיפים גלויים וגזענות, קונפליקטים בין אישיים או אפליה מבנית המוענקת על ידי מוסדות.
  • פיתוח הזהות הגזעית שלהם לכל החיים, וכיצד הם יכולים ליצור מודל בריא ולספק סביבות בטוחות לתלמידיהם להתפתח ולצמוח.

ולבסוף, אנו גם מקווים לחלוק את הדרכים הגדולות והקטנות הרבות שבהן חברי בית הספר והקהילה יכולים לתמוך במחנכים אלה ולספק מרחבים שבהם כולם יכולים להרגיש בטוחים ויש להם מקום לפרוח ולצמוח.

בול זמן:

עוד מ אד סורג '