הקשר בין מיקרוסופט ל-Activision עוסק בהרבה יותר מסתם Call of Duty (סטיבן ובר)

ב-8 בפברואר, רשות התחרות והשווקים של בריטניה הודיע הממצאים הראשוניים שלה בחקירתה על רכישת Activision של מיקרוסופט ב-70 מיליארד דולר בערך. הדו"ח הכפור שלהם - מלא בחששות שהעסקה עשויה "להפחית באופן משמעותי את התחרות שאיתה תתמודד מיקרוסופט אחרת בשוק משחקי הענן בבריטניה" - מצביע על כך שהרוח עשויה כעת נושבת נגד העסקה. למרות זאת, ה-CMA אינם היחידים המודאגים, הממצאים הללו הם האחרונים בשורה של חקירות עולמיות, הכוללות את תיק ההגבלים העסקיים המהותיים של ועדת הסחר הפדרלית נגד המיזוג. 

בעוד שה-CMA הבהירה את ההסתייגויות שלה, זה לא מסיים את האפשרות שהעסקה תצא לפועל, עם התחייבויות של החברה שבסיסה ברדמונד לאפשר למוצרי דגל כמו Call of Duty להיות ניתנים להפעלה בפלטפורמות שונות במשך עשר שנים. זאת בשונה מרכישות קודמות כמו ZeniMax Media (והחברה הבת Bethesda), שהודיעו שהזכייניות Fallout וה-Elder Scrolls יהיו בלעדיות ל-X-Box, זמינות ב-Game Pass - שירות הסטרימינג שנמצא בלב המחלוקת. 

כיום, מיקרוסופט אינה שחקנית דומיננטית בתעשיית המשחקים. לסוני ולנינטנדו יש הצעות בלעדיות משלהן לגיימרים.
אבל לא במשחקים כשלעצמם טמון איום כוח השוק החשוב ביותר של עסקת Activision. השאלה הגדולה יותר היא לגבי השלכות על הענן. ההודעה של ה-CMA מבורכת: הרגולטורים צריכים לשים לב.  

כיצד עסקת משחקים מאיימת על התפתחות התחרות במחשוב ענן? 

מחשוב ענן הוא גורם המפתח היחיד שמעצב מחדש את הכלכלה הדיגיטלית. 

ראשית, סיכום מהיר. תעשיית משחקי הווידיאו היא ענקית, עם מספר אולפנים גדולים המבוססים בבריטניה180 $ מיליארד (או בסביבות 150 מיליארד ליש"ט) הכנסות ב-2021 וקרוב ל-3 מיליארד שחקנים. כל העולם הוא שוק משחקים, כשחצי מהאוכלוסייה כבר משחקת.

לרשויות התחרות בבריטניה, האיחוד האירופי וארה"ב יש חששות לגיטימיים שמצבם של הצרכנים יהיה גרוע יותר אם מוצרי המשחקים יהיו בלעדיים יותר ויותר, שבהם (לדוגמה) ניתן לשחק במשחקי Activision רק ב-XBox של מיקרוסופט או בשירותי משחקי הסטרימינג של מיקרוסופט (עוד בערוץ סטרימינג זה יותר מאוחר). התחרות בין ספקי הקונסולות היא עזה והצרכנים מרוויחים אם היא תישאר כזו. 

בראד סמית', נשיא מיקרוסופט, עשה את עצמו בעברמוסבר זה יהיה לא הגיוני עבור מיקרוסופט להגביל את ההפצה של משחקי Activision. הקונסולות עצמן נמכרות במחיר קרוב למחיר. משחקים עושים כסף, לא קופסאות. ככל שלצרכנים תהיה גישה ליותר משחקים ללא קשר לפלטפורמה, כך ייטב.

ההבטחה לתקופה של עשר שנים של גישה למתחרים ל-Call of Duty, זיכיון של 30 מיליארד דולר (או בסביבות 24 מיליארד פאונד) במהלך 19 השנים האחרונות, מאשרת לכאורה את ההיגיון הזה,למרות ההבטחות שהופרו לכאורה של מיקרוסופט לאירופה
על הגבלים עסקיים הרשויות לגבי עסקת ZeniMax. אז בוודאי שני הצדדים יכולים להסכים לחזק את הבטחותיה של מיקרוסופט בדרכים שיספקו את החששות המיידיים של ה-CMA בנוגע למשחקים. 

אבל יש בעיות גדולות יותר.
מדיניות התחרות נחשבת יותר ויותר ככלי לא רק למנוע נזקי צרכנים, אלא לעצב באופן פעיל שווקים עתידיים, לפי לינה חאן. אנחנו צריכים לדבר יותר על המשמעות של העסקה בצומת של
הענן ותחום המציאות המדומה, שני שווקי טכנולוגיה חיוניים עתידיים שמחוברים ביניהם ויצמחו יחד. 
 

הגיוני להקשיב למה שמנכ"לי Microsoft ו-Activision אומרים למשקיעים ישירות בנושא זה. ואכן, הם מדגישים מאוד את הקשר המטאוורס-ענן. קונסול לעומת כלכלת משחק, צרור וממגורות חומרה-תוכנה, או "גנים מוקפים חומה", כולם חלק מהדיון. חשוב יותר מכל אלה הוא ה-XBox Game Pass, שירות הזרמת המשחקים מבוסס ענן של Microsoft Azure. 

בראד סמית' הציג את היתרונות של Game Pass לצרכנים כמקבילה דה פקטו לנטפליקס או אמזון פריים. אבל ההתרחבות ארוכת הטווח של ענן ה-Azure באמצעות סילו של ביקוש שבוי היא שעומדת בלב המחלוקת הרגולטורית.

הזרמת משחקים היא מקור מובטח לביקוש לענן של מיקרוסופט. והכי חשוב, זה ירחיב את יכולת בניית העולם הדיגיטלי של החברה - בדיוק מה שיהפוך פלטפורמות עתידיות של מציאות מדומה ומוצרים דומים למשכנעים.
לא רק למשחקים, אלא גם ליישומים עסקיים.  

זה הגיוני מאוד מנקודת המבט של משקיע לטווח ארוך. הגבול בין מה שאנו מכנים משחקים ובין אם להשתמש במונח טכני, "אפליקציות ארגוניות", הולך ומעורפל. בשכבת הטכנולוגיה, שניהם תלויים ביכולת הנדסת נתונים מסיבית. המשחקים ועולם העסקים משתמשים יותר ויותר בבינה מלאכותית (AI) המשולבת בענן כשירות. 

ChatGPT או יותר טוב, תוכנת פרימיום תכתוב בקרוב סקריפטים לסצנה חדשה במשחק בדיוק כפי שהיא תכתוב עותק פרסומי. אולי לא עבור האיטרציה הבאה של God of War, אלא עבור אחד מהגרושים של תריסר משחקים קונבנציונליים הזמינים בספריות XBox ו-Playstation. השיפורים שיופיעו באחת מההגדרות הללו יודיעו ויובילו לשיפורים גם באחרת.

אפילו ברמת ממשק המשתמש, משחקים ועסקים מתכנסים. תארו לעצמכם חדר ישיבות וירטואלי לעסק עם פירוט ואינטראקטיביות של משחק וידאו ברמה הגבוהה ביותר, בהשוואה לאלו בחדרי העבודה הנוכחיים בענן. אם זה משחק או מוצר עסקי הופך לבלתי רלוונטי במידה רבה.

ספֵּקוּלָטִיבִי? יִתָכֵן. אבל ראוי לציין שמיקרוסופט לא הציעה להפוך את Call of Duty לזמינה בשירות הסטרימינג של Playstation Plus של סוני, המתחרה הישיר של ה-Game Pass, אלא רק בקונסולה עצמה. וויתור על גישה בפלטפורמת העשור האחרון אינו זהה להבטחת גישה פתוחה לאופן שבו המשחקים יתפתחו בעשור הקרוב, ומיקרוסופט בחרה במפורש שלא לנקוט בצעד האחרון והחשוב יותר. 

הרגולטורים, הפוליטיקאים והציבור הרחב יותר ימשיכו להתווכח אם הרגולטורים של תחרות צריכים לעסוק בעיצוב שווקים עתידיים. אבל לוויכוחים הפילוסופיים האזוטריים הללו יש נקודה ברורה: הם מתמודדים עם סיכון ממשי וכלכלי קריטי. לחיבור של Microsoft-Activision יש השלכות רחבות בהרבה לעתיד של שווקי מחשוב מבוסס ענן וארגונים, מעל ומעבר לשוק המשחקים והקונסולות. העולם צריך לשים לב הרבה יותר.

• הפצת תוכן ויחסי ציבור מופעל על ידי SEO. קבל הגברה היום.
• Platoblockchain. Web3 Metaverse Intelligence. ידע מוגבר. גישה כאן.
• מקור: https://www.finextra.com/blogposting/23712/the-microsoft-activision-tie-up-is-about-much-more-than-just-call-of-duty?utm_medium=rssfinextra&utm_source=finextrablogs